יום חמישי, 31 באוגוסט 2017

הסיכום הסופי של מחקר ה NTP עתיד להיות מוצג בתחילת 2018

מחקר ה NTP הוא מחקר של רשות בקרות הזיהומים בארה"ב, גוף של משרד הבריאות האמריקאי. המחקר בוצע על פני עשרות שנים, בו נחשפו יותר מ1200 עכברים ומספר דומה של חולדות, זכרים ונקבות לקרינה מטלפונים סלולריים, ברמה ובמשך חשיפה שמדמים שימוש אנושי למשך חיים שלמים. תוצאות המחקר שפורסמו בשנת 2016 הראו על תחלואה בשני סוגי סרטן, גליומה ושוונומה של הלד (סרטן בתאים דומים כמו באקוסטיקנרומה) בעיקר אצל החולדות הזכרים שנחשפו. כאמור פרסום ראשון של המחקר פורסם ב2016 והכיל את הדיווח על תחלואה בחולדות זכרים. פרסום חלק שני של המחקר שהיה אמור לדון במנגנון הנזק שנמצא אמור היה להיות מפורסם בתחילת 2017 ופרסום של כלל המחקר אמור היה להתבצע בסוף 2017. שני פרסומים אלו נדחו וכעת, על פי אתר אתר MICROWAVE NEWS,  יפורסמו ביחד בצורה כללית בתחילת 2018.
עקב היות המחקר מבצע על ידי גוף ממשלתי רב מוניטין, תוצאות המחקר החלקיות שפורסמו בשנת 2016 הביאו לתדהמה בעולם המדע וסימנו את תחילת הסוף של הקונצפט החומני (תאוריה שגויה הגורסת כי לקרינה בלתי מייננת אין יכולת להזיק ביולוגית חוץ מחימום רקמות) וגרמו לתזוזה קלה בדעת המומחים בתחום. האגודה האמקראית לסרטן וCONSUMER REPORT פרסמו אזהרות ודרכים לצמצום חשיפה (למרות שהמידע שסיפקו עדיין לא מושלם, הייתה התקדמות). בעוד גופים אחרים עשו ככל יכולתם למסמס את ממצאי המחקר.
 מגמה זו עתידה לקבל תאוצה עקב פרסום סיכום המחקר הסופי שאמור לכלול את מנגנוני הנזק שנצפו. הפרסום הצפוי יגביר שוב את עוצמות הוויכוח המדעי בנושא הנזקים מהסלולרי ומחשיפה לקרינה בלתי מייננת.
פרטים נוספים על המחקר באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list/study-ntp-2016-h


יום רביעי, 30 באוגוסט 2017

אושר שימוש בסלולריים מקרינים בתוך כיתות בביתי הספר -הכינו את הילדים לכאבי הראש

וועדה שמונתה כדי לבדוק את נושא השימוש בסלולרי בבתי הספר קבעה לפי הפרסום שיש לאפשר את השימוש בסלולריים חכמים בבית הספר למטרות למידה. זאת בניגוד לאיסור שימוש על ידי תלמידים וצוות שהוגדרו בכמה חוזרי מנכ"ל בעבר.
כנראה שהדבר נעשה לפי רצונו של שר החינוך בנט. 
על כך בתכתבה באתר nano10


סלולריים חכמים פולטים קרינת רדיו רוב הזמן. החשיפה לקרינת רדיו עלולה לגרום לנזקים בריאותיים וכן להופעת תסמינים כגון כאבי ראש, הפרעות בקצב לב, חום בפנים, נימול בידים ועוד.
בעבר הייתה הגבלה, לפחות על הנייר, בשימוש בסלולרי בבתי הספר. עתה נראה שההגבלות לא היו שוות את הנייר שעליהן נכתבו. 
מה לעשות:
  1. שימו לב בימי בהם יש לימודים בבית הספר האם הם חוזרים עם כאבי ראש.
  2. פעלו בקרב הורים ושאלו אותם האם ילדיהם חוזרים מבית הספר עם כאבי ראש.
  3. קדמו החלטה בבית הספר לאסור כניסה לכיתה עם סלולריים דלוקים.
  4. כתבו מכתב לבית הספר בו אתם אינכם מסכימים לשימוש ילדכם ולחשיפה שלו לקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי

יום שבת, 26 באוגוסט 2017

כתבה ב"כאן ועכשיו" בעיות קרינה בבתי הספר

בכתבתה של יערה שפירא ב"כאן ועכשיו" (25/08/2017) מובעות עובדות לגבי בדיקות הקרינה בבתי הספר, היקף הביצוע שלהן, וחוסר התיקון של בעיות הקרינה בתדר נמוך. הכתבה מובעת לקראת תחילת שנת הלימודים אבל הנתונים של דומים לנתונים של שנים קודמות. בפעול המצב עוד יותר גרוע משום שמשרד החינוך ממשיך לדחוף ולהכניס טכנולוגיה אלחוטית וסלולרי לבתי הספר בעוד שבדיקות הקרינה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי מבוצעות בצורה לא נכונה ולא משקפות בכלל את בעיות הקרינה הנוצרות בכיתות ואת החשיפה של התלמידים לקרינה.
על בדיקות קרינת הרדיו-סלולר-אלחוטי בבתי הספר ראו -


תודה לגל.

יום שישי, 11 באוגוסט 2017

דיפלומטים אמרקאים בקובה מתחרשים והקשר לאי הכרה בהשפעות קרינת רדיו

בשנות החמישים והשישים שידרו הרוסים קרינת רדיו ברמות נמוכות לעבר קומות השגרירות האמריקאית במוסקבה. ההשפעות על צוות השגרירות היו איטיות וקשות. 
לא בטוח שהסוביטים ניסו לפגוע בריאותית בעובדי השגרירות. אפשרי שהם פשוט ניסו לשבש ציוד משדר בתוך השגרירות. 
לקח לאמריקאים שנים כדי להבין מה קורה. לאחר מכן הכחישו האמריקאים קשר בין התופעות מהן סבלו העובדים בשגרירות לקרינה.
אפשרי שמה שקורה בקובה היום הוא חזרה על מה שקרה במוסקבה בשנות החמישים והשישים. 
כאשר לא לומדים מהעבר, העבר עתיד להתקיים שוב.


דיווח מחקרי על המקרה הגורס כי לא היה קשר בין ההשפעות הבריאותית לקרינה ששודרה על השגרירות - https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3509929

דיווח בעיתון אמרקאי על ההקרנה בשגרירות במוסבה -
 https://www.cia.gov/library/readingroom/docs/CIA-RDP80-01601R000300340039-3.pdf




יום רביעי, 9 באוגוסט 2017

שדה מגנטי גבוה באינקובטורים של פגים בבתי חולים בישראל

לפי הכתבה:  http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5000515,00.html (תודה שי) נמצאו רמות גבוהות של שדה מגנטי בתדר נמוך בחלק מהאינקובטורים לפגים בבתי החולים בישראל. אין לי ספק שרמות מעל 4 מילגואס אינן תורמות ואף פוגעות בהתאוששות הילוד. משרד הבריאות אולי ממשיך להשתמש בהם ומצדיק זאת בכך שהקרינה מסוג זה הוכרזה "רק" כמסרטן אפשרי בבני אדם, אל הנזק מתקיים כבר עכשיו.
בתי החולים אינם מקום בריא בכל הקשור לקרינה בלתי מייננת. מעבר לחשיפה לקרינה מייננת בבתי החולים לצורך אבחון וטיפולים (גם כאן יש בעיות רבות של בדיקות עודפות וטיפולים הרסניים שאולי הורגים את הסרטן לפני הרקמה הבריאה בסביבתו אבל מחלישים ופוגעים גם בגוף עצמו) נחוצים, ביתי החולים הפכו בשנים האחרונות למלאי קרינה בלתי מייננת עם האימוץ של טכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות  ושימוש בלתי מודע או מבוקר בציוד פולט קרינה בתדר נמוך, למשל מיטות חשמליות (20 מיליגאוס על המיטה). אנטנות סלולריות זעירות רבות נפרסו במסדרונות, ראוטרים אלחוטיים נפרסו, חולקו מחשבים אלחוטיים על עגלות במחלקות ולצוות ניתנו מכשירי סלולרי דור שני מקרינים. בנוסף לכך יש את המבקרים והמטופלים שמשתמשים בסלולרי ובציוד אלחוטי ומוסיפים לחגיגת הקרינה. כמובן על חלק מגגות בתי החולים יש גם אנטנות סלולריות שמוודאות כי גם מחוץ לכתלי בית החולים תהיה קרינה סלולרית. 
אין זה פלא אם כן שצוות הרופאים והאחיות הוא הראשון להיפגע (מידי פעם יש דיווחים על מספר מקרי סרטן מסתוריים) ושמידי פעם עולות על פני המים בעיות הקרינה בבתי החולים לסדר היום.

פוסטים קודמים שכתבתי בנושא:

תמונה מתוך ידיעות - האינקובטור הבעיתי 


בתמונה - אנטנות סלולריו זעירות (ולא נמוכות קרינה) במסדרונות איכילוב

בתמונה - טלפון אלחוטי מקרין כל הזמן במיון יולדות ליס

בתמונה - ראוטר אלחוטי במחלקת ילודים  ליס 2014

בתמונה - מחשב נייד אלחוטי במחלקת ילודית ליס 2014


יום ראשון, 6 באוגוסט 2017

ביקורת על מחקר חשיפה חדש על רגישות לקרינה משנת 2016

המחקר הבא הוא עוד אחד בסדרת מחקרי חשיפה של רגישים לקרינה, לקרינה בלתי מייננת, במטרה לראות האם הם מגיבים לקרינה (באופן מיידי) או לא, ומכך לנסות להסיק האם רגישות לקרינה היא אמיתית או ממקור אחר (רמז לתגובה פסיכולוגית). המחקר מנסה להתמודד עם כמה ביקורות על מחקרים קודמים ומנסה לשפר את שיטת המדידה ושיטות המחקר. כך למשל הנבדקים נבדקו בביתם או במקום נוח עליהם לפי בחריתם ולא במעבדה מלאת קרינה שהנסיעה אליה יכולה הייתה להתיש אותם אפילו לפני הבדיקה עצמה, וכן הנבדקים התבקשו לבחור את סוג החשיפה. אבל המחקר עדיין רצוף שגיאות. 
בפוסט זה נסביר את המחקר ואת השגיאות בו. 

על המחקר

  1. המחקר כלל 42 נבדקים
  2. הנבדקים התבקשו למלא שאלונים בנושאי הרגישות , 4 פעמים!
    פעם אחת לפני סדרת החשיפות. פעם אחרי סדרת החשיפות וגילוי תוצאות הניסוי לנבדקים ופעמיים נוספות 2 ו 4 חודשים אחרי סדרת החשיפות. 
  3. בשאלונים הללו נשאלו הרגישים על התסמינים, מידת הרגישות שלהם, מידת הביטחון שלהם בהיותם רגישים לקרינה, מידת הביטחון שלהם ביכולת לזהות את הקרינה תוך זמן קצר.
  4. כל נבדק התבקש לבחור את סוג החשיפה (מתוך מגוון) ואת העצמה שהוא ייחשף אליה.
  5. אפשרויות החשיפה היו GSM 900, GSM 1800, DECT, UMTS (2100-2170), WIFI , גל סינוס של 50HZ, וארבע סוגים אחרים של סיגנלים כדי להמחיש זיהום חשמלי. 
  6. בחשיפות לקרינת רדיו החשיפה הייתה בין 0.2 וולט למטר ל 6 וולט למטר, לפי בחירת הנבדק.
  7. בחשיפה לשדה מגנטי החשיפה הייתה ביןם 0.2 מיקרו טסלה (2 מיליגאוס) ל 6.6 מיקרוטסלה (66 מיליגאוס), לפי בחירת הנבדק. 
  8. 4 נבדקים בחרו חשיפה של שדה מגנטי בתדר נמוך, כל השאר בחרו להיחשף לסוגים שונים של קרינת רדיו.
  9. החשיפה הראשונה הייתה "פתוחה" , כלומר הנבדק ידע על החשיפה, כדי לוודא כי הנבדק מגיב לסוג זה של החשיפה (שגיאה במחקר - אין ווידוי אמתי כי סוג החשיפה מתאים ביותר). 
  10. לאחר מכן בוצעו סדרה של 10 חשיפות, כל סבב של חשיפה + מנוחה לקח 15 דקות (שגיאה במחקר - אין מספיק זמן התאוששות\מנוחה). 
  11. בכל מחזור נדרש הנבדק לחוות דעה האם הייתה חשיפה או לא. לאחר שחווה דעה החלה המנוחה שלו (שגיאה במחקר - דעה סובייקטיבית של הנבדק ללא מדד פיזיולוגי).
  12. מסה"כ 10 המחזורים בין 3 ל7 מחזורים היו עם חשיפה בפועל. כל השאר ללא חשיפה (ביקורת).
  13. נאמר לנבדקים שלפחות מחזור אחד יכלול חשיפה בפועל. 
  14. לאחר השלמת כל 10 מחזורי החשיפה, תוצאות הניסוי נגלו לעיני הנבדקים וניתן להם למלא שאלון. 
  15. 39 נבדקים מתוך 42 נבדקו בבתיהם. 3 במקום נוח שבחרו (שגיאה במחקר - לא בוצעו בדיקות קרינה במקומות הבדיקה).
  16. כדי שנבדק יוכרז כ"מרגיש קרינה" ("sensible" ) היה עליו לזהות נכונה לפחות 8 מהסבבים.  
  17. המחקר נתמך (במימון) על ידי הארגון ההולנדי למחר ופיתוח בתחום הבריאות: " Netherlands Organization for Health Research and Development (ZonMW)".

שיפורים ביחס למחקרי עבר

  1. סדרות החשיפה והבדיקות בוצעו במקומות שהנבדק חש בהם בנוח, בביתו או במקום אחר, ללא חשיפה לגורמים אחרים של קרינה במעבדות וללא צורך לנסוע ולהיחשף בנסיעה. זאת למרות שלא בוצעו בדיקות קרינה באזור שבו בוצעו החשיפות. 
  2. נעשה ניסיון להתאים את סוג החשיפה לרגישות של הנבדק. הבעיה שההתאמה בוצעה על פי דעתו הסובייקטיבית של הנבדק ולא על פי סבב בדיקות מקדים בסמוית כפולה.

שגיאות וטעויות במחקר 

למרות הניסיונות להשתפר המחקר עדיין סובל מבעיות רבות. אלו הבעיות שאני הצלחתי לזהות בו.
  1. אין מדידה פיזיולוגית - בשום מחזור של חשיפה+מנוחה לא נאספו מדדים פיזיולוגים כדי לקבוע האם הנבדק הגיב. פשוט שאלו את הנבדקים לדעתם הסוביקטיבית, האם הייתה חשיפה או לא. 
  2. אין מספיק זמן התאוששות - כל מחזור הורכב מזמן חשיפה וזמן מנוחה\התאוששות, סה"כ ביחד 15 דקות. בהנחה שהחשיפה הייתה לפחות דקה, זמן התאוששות של 14 דקות לא היה מספק את רוב הרגישים לקרינה שאני מכיר. אחרי כמה חשיפות הם היו פשוט מפסיקים להגיב כי היו תחת כאב רצוף. 
  3. הנחת יסוד שגויה: רגישים לקרינה מגיבים מידית לחשיפה - החוקרים הניחו כי לנבדקים, שהם רגישים לקרינה על פי הצהרתם, יש את היכולת ל"הרגיש" את החשיפה באופן כמעט מיידי, לאחר כמה שניות מתחילתה או מסיומה. הנחת יסוד זו שגויה. רוב המוחלט של הרגישים שאני מכיר ירגישו רע אחרי חשיפה, בדרך כלל אחרי כמה דקות של חשיפה, לפעמים אחרי כמה שעות של חשיפה וזמן ההתאוששות שלהם יהיה ארוך יותר מכמה דקות.
  4. סוג החשיפה נבחר לפי העדפת הנבדק וללא כל בדיקה אמתית - במקום לבצע סדרה מקדימה של חשיפות על כלל סוגי החשיפה, כולל בדיקות פיזיולוגיות אובייקטיביות, בסמיות כפולה, כדי למצוא מהוא סוג החשיפה ומהיא הרמה של הקרינה שהנבדק מגיב אליה בצורה הכי ברורה, הנבדקים נשאלו איזו חשיפה הם מעדיפים ובאיזו רמה. בוצעה חשיפה אחת לניסיון, כאשר הנבדק היה מודע לחשיפה כדי לוודא שהוא מגיב. זה כמובן לא מספק. 
  5. רמות הקרינה בסביבת הבדיקות לא נבדקו - הסביבות בהן בוצעו הבדיקות היו אומנם לפי בחירת הנבדקים, אבל רמות הקרינה בהן לא נבדקה. כך לא בוצע ווידוי כי אין חשיפה לקרינה בסביבת הבדיקה עצמה, דבר שעלול להפריע לנבדק לזהות חשיפה או אי חשיפה נוספת. 
  6. חשד לגישה לא מאוזנת של החוקרים - החוקרים עוסקים רבות במחקר ובמאמר בשאלונים שהוגשו לנבדקים, לפני, מייד אחרי, חודשיים אחרי לארבע חודשים אחרי סדרת החשיפות. בשאלונים אלו נשאלו הנבדקים על תפיסתם את רגישותם לקרינה, בדגש להאם הם בטוחים בהיותם רגישים לקרינה או ביכולת שלהם לזהות קרינה. החוקרים יחדו מאמץ רב כדי לגבש דעה האם הנבדקים שינו את תפיסתם את הרגישות לקרינה שלהם לאחר שסופר להם על תוצאות המבדקים. זהו דיון בעל מהות פסיכולוגית ויכול להיות שסמל את גישתם המוקדמת של החוקרים כי רגישות לקרינה אינה אמתית וכי נושא המחקר הוא למעשה האם הנבדקים משנים את דעתם לאחר שלכאורה הוכח להם שהם לא ניחשו נכון את קיום הקרינה. לדעתי יש לכך השפעה רבה על תכנון המבחנים, סבבי החשיפה, הגדרות המחקר והמחקר עצמו, כמו גם את ניתוח הממצאים. 







יום שבת, 5 באוגוסט 2017

חיפוש בית נמוך קרינה - שדה מגנטי בתדר נמוך

אחד הדברים הקשים ביותר לרגיש לקרינה היא למצוא מקום מגורים מתאים ללא חשיפה לקרינה בלתי מייננת או עם חשיפה קטנה יחסית שהוא יוכל להתמודד איתה על על ידי מיגון.
בשבועות האחרונים אנחנו מחפשים בית נמוך קרינה למגורים. הדרישות שלי כרגיש לקרינה הן שרמות קרינת הרדיו בתוך הבית לא יעלו על 0.0007 מיליוואט למטר רבוע, וברחוב לא יעלו על 0.04 מיליוואט למטר רבוע. מבחינת השדה המגנטי בתדר נמוך הדרישה שלי שהרמות בבית יהיו נמוכות מ 1.5 מיליגאוס בשעות השיא. 
למטרת המדידות אני עושה שימוש במדי הקרינה מסוג CORNET ED88T וכן ה TRI FIELD 100XE.  
עד עתה ראינו כ20 בתים. בכולם היה ציוד אלחוטי ביתי (ההתמכרות של הציבור גדולה והשימוש בציוד אלחוטי וסלולרי קיימת בכל בית ובית). לכן בעת ביקור בבית כזה וביצוע מדידת קרינה אני צריך להבדיל מה מקרינת הרדיו-סלולר מגיע מבפנים ומה מבחוץ. הדבר דורש מיומנות הפעלה ושליטה על מד הקרינה. מיומנות שנרכשת במהרה כאשר יש לך מד קרינה פרטי. רוב הבתים שראינו נפלו על בעיות קרינה, רובם על קרינת רדיו-סלולרי וחלק קטן יותר על בעיות של שדה מגנטי בתדר נמוך. 
היה בית אחד שאהבנו במיוחד ושראינו בו כמועמד מוביל. ביצעתי שם כמה וכמה ביקורים ובכל ביקור ביצעתי מדידות קרינה. קרינת הרדיו בו הייתה טובה יחסית. צריך יהיה קצת מיגון אבל בסה"כ מצב טוב. גם בתדר נמוך הרמות נראו טובות, מתחת 1.5 מיליגאוס. בביקור האחרון שם, באמצע השבוע בשעה 15:00 (חופש גדול), ביצעתי שוב מדידות, בפעם החמישית. במדידה בתדר נמוך ראיתי על הקיר הקרוב ביותר לקו החשמל ברחוב המקביל, רמה של 3.5mG (PEAK LEVE ולא RMS, נמדד בציר Y על ידי ה CORNET ED88T). חשכו עיניי. מבית שהיה מוביל בחיפוש, הוא חזר לתחתית הרשימה. אם זו הרמה בצהרי היום, הרמות עלולות וצפויות לעלות בשעות הערב. מפח הנפש שהגיע מאחור יותר היה גדול. הבנו שיש בעיה ואי אפשר להתקדם כרגע עם הבית הזה.
ובכל זאת, עדיף שגילינו את זה לפני התחיבות בנוגע לבית. עדיף לפני מאשר אחרי. הניסיון הזה הדגיש בפניי שוב את הצורך במדידות קרינה לפני שבוחרים מקום ובית לגור בו. השימוש במד קרינה צריך להתבצע בכל ביקור בבית מיגורים פוטנציאלי.  ההיכרות, ניסיון והשימוש במד צריכים להיות ברמה גבוהה שתאפשר להתרכז במדידות ולא בהפעלת המד. אפשר להשיג מיומנות זו בקלות יחסית תוך כמה ימים של שימוש במד שלך, אבל קשה מאוד להשיגה בשימוש חד פעמי במד שאינו שלך, ששאלת או השכרת (לכן אנחנו ממליצים על קנייה ולא השכרה של מדי קרינה). 
אם אפשר צריך וכדאי לבצע את המדידות בימים שונים, ובשעות שונות כדי לאתר את שעות השיא של הקרינה( בדרך כלל השיא הוא בקיץ או בחורף , בשעות הערב מרגע הדלקת האורות ברחוב ועד 22:00. כמו כן בשישי ושבת בין 10:00 ל 22:00). אם יש לכם אפשרות רק למדידה אחת, תנסו להגיע בשעות השיא, או להעריך מה תהיה הקרינה בשעות השיא לפי המדידות שלכם בשעות שאינן בשיא הצריכה.
רגישים לקרינה שמחפשים בית לגור בו או אפילו לשהות בו כמה ימים ועושים זאת בלי שימוש במד קרינה עושים טעות קשה שיכולה בקלות לעלות להם בהתדרדרות במצבם. 

עוד על מציאת בית נמוך קרינה באתרי - http://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/find-low-emf-house